אחרי שאסי הלך   אני חוזרת לטרנינג הכתום מסתכלת על פרורי מלח שנחים בזוויות פי. מחייכת חיוך שהוא עקום יותר מאשר ישר. בספה הירוקה עוד שקועה תבנית ישבנו שהוא קטן ומדויק. עוד מעט והרוח החודרת מבעד לחלון תסלק כל זכר, וריח הנרקיסים שאקנה בחנות שבפינת הרחוב יסלק את ריח עשן הסיגריות  שהוא מעשן. אוכל שוב … המשך לקרוא אחרי שאסי הלך